פסק דין בתיק ב"ל 12241-10-11

1.       התובעת הגישה לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה שארעה לה, לטענתה, ביום 27/9/10, עת מעדה ונפלה בהיותה בדרך לעבודה.

2.       הנתבע, במכתבו לתובעת מיום 29/11/10, דחה את תביעתה, בטענה כי התאונה ארעה בהיות התובעת מצויה עדיין בחצר הבית הפרטי שלה, ובטרם החלה את דרכה לעבודה. טענה נוספת של הנתבע באותו מכתב היתה שהנפילה לא ארעה בשל "סיכוני הדרך".

כנגד כך - הגישה התובעת את התובענה שבפנינו.

3.       התובענה טופלה תחילה בידי המזכיר המשפטי במחלקת המנ"ת, ובהתאם ל"החלטה" שניתנה על ידיו - הוגש תצהיר עדות ראשית של התובעת. לאחר מכן, משהתברר כי המחלוקת בין הצדדים אינה רק משפטית בשאלה כיצד להגדיר את מקום נפילת התובעת, אלא עובדתית, בשאלה מה היה מיקום הנפילה - נקבע התיק להוכחות בפנינו.

         שמענו את עדויותיהם של התובעת ושל חוקר מטעם הנתבע, ולאחר מכן את סיכומי הצדדים, וכעת ניתן פסק דין זה.

העובדות שאינן (או כמעט אינן) שנויות במחלוקת , הן אלה:

4.       התובעת מתגוררת במושב מלאה. בחודש ספטמבר 2010, התגוררה התובעת, ביחד עם בעלה, בבית הוריו של בן זוגה במושב.